מאות שנים לפני האירוע המיוחד הזה - הוא כבר הוכן.
כנראה שלרגע המיוחד הזה היתה אמורה להיות משמעות מאד מיוחדת - אבל בפועל היא הוחמצה, ובגדול!
אחד הנסים הכי תמוהים מופיע אצלנו בפרשה: "ויפתח ה' את פי האתון".
המשנה במסכת אבות כותבת שפי האתון הוא אחד הדברים שתוכננו כבר ביום הששי לבריאה לפני כניסת השבת הראשונה.
מה כל כך חשוב בנס יוצא הדופן הזה?
כנראה שהיתה לו מטרה מאד חשובה: בלעם לא היה סתם אדם. הוא היה אדם בסדר גודל שיודע לפעול במציאות על ידי דיבור ומעשה. ולבלעם היה קו מחשבה מאד ברור: הוא הולך לקלל את עם ישראל ולפגוע בו. הוא יודע שזה לא טוב, הוא יודע שזה נגד רצון ה' - אבל שום דבר לא יעצור אותו. יש לו תפיסת עולם - ואותה הוא יגשים!
כדי לעזור לאדם הזה לשנות את תפיסת העולם העקומה שלו, הקב"ה עושה נס מדהים: האתון מדברת!
היינו מצפים שבלעם יתרגש ויתפעל מהענין: אולי ישאל אותה איך זה קרה? מה דעתה? ובעיקר שיבין שמול העיניים שלו קורה נס ומועבר לו מסר מאד ברור מהשמים שהוא אמור להבין.
אבל הוא בכלל לא מתפעל...הוא נשאר אטום ואדיש, וממשיך בדיוק באותו קו מחשבה שהוא החליט עליו מראש, ולא מעניין אותו מה באמת קורה במציאות מולו.
גם אצלנו זה יכול לקרות:
אנחנו 'ננעלים' על איזה קו מחשבה מסוים, ומאותו הרגע אנחנו מתעלמים משאר המציאות.
אנחנו יכולים לחשוב ולהאמין שאנחנו 'לא מוצלחים' או 'לא שווים' או ש'שום דבר לא הולך לנו', ועם האמונות המגבילות האלו אנחנו חיים לאורך שנים.
ולמרות שמול העיניים שלנו ישנם הוכחות ברורות להצלחות שלנו, למיוחד שבנו, לעוצמות, לאנרגיות ולכל הטוב שיש בנו ושאנחנו פועלים בעולם - בכל זאת, אנחנו מתעלמים, לא משתכנעים, וממשיכים עם אותו קו מחשבה לא יעיל ולא אפקטיבי עבורנו.
בלעם שהיה בעל 'עין רעה', התעלם מהמסרים ובחר לא לראות אותם, ולבסוף בעל כורחו היה חייב לברך.
לעומתו, אנחנו יכולים לבחור בכל רגע נתון לשנות את קו המחשבות והאמונות השליליות, ולהחליט להיות בעלי 'עין טובה', ולהתרכז בכל האור שיש בחיים שלנו.
חפשו והתרכזו בטוב, וככל שתחפשו אותו יותר - תמצאו אותו יותר!
שבת שלום ומבורך!
שמואל מינקוב
מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם
