מכירים את האנשים האלו שמדברים המון ומבטיחים הבטחות, ואנחנו בטוחים שממש עוד רגע כל מה שהם אמרו יקרה...והרבה פעמים בפועל לא קורה כמעט כלום...
לפעמים גם אנחנו כאלו: מדברים, מתלהבים, בטוחים שתיכף נעשה את זה - ובפועל, כמעט לא קורה כלום... זה מאכזב, מרגיז ומסתכל. במיוחד שבאמת רצינו שזה יקרה...
בתורת הנפש ישנו מושג שנקרא:"הלימה". דהיינו: מערכת אחת שמורכבת מכל מיני חלקים שעובדים יחד להשגת המטרה.
בעיות בנפש יכולות לנבוע מחוסר הלימה פנימי: אדם חושב ורוצה משהו, הוא מדבר על זה שוב ושוב - ובפועל לא עושה כלום. זה גורם בנפש לתחושות לא נעימות של חוסר הלימה. משהו בתוכנו מרגיש לנו לא עובד...זה מרגיש לנו לא רציני...
לעומת זאת, במצב של הלימה אנחנו מרגישים שכל המחשבות, הרצונות, הדיבורים והמעשים עובדים יחד. אנחנו מרגישים מצוין, ופועלים עם אנרגיות כדי להגיע למטרות שלנו.
כל אחד מאיתנו רוצה להיות בהלימה פנימית, והוא גם יכול להיות במצב כזה אם רק יסכים להיות רציני מול עצמו, ולומר לעצמו: 'אני אדם חשוב ומלא כוחות, המטרות שלי חשובות עבורי, אני באמת מוכן להשקיע כדי שהן יקרו, ולכן אני מתחייב בפני עצמי שמה שאני חושב ורוצה, ומה שאני אדבר עליו, יגיע בסוף גם לידי ביצוע'.
לכאורה זה מה ש4 הפרשות הארוכות בתורה מחנכות אותנו: פרשות תרומה ותצוה מדברות על עולם המחשבה, הרצון והדיבור. שם הכל מתוכנן לפרטי פרטים, אבל עדיין אין ביצוע.
בפרשות ויקהל ופקודי, כל הרעיונות הגדולים מגיעים לידי ביצוע מדויק. כל דבר נמצא בדיוק במקום בו הוא אמור להיות. התוכנית הגדולה יורדת לעולם המעשה. רק בצורה כזו יכולה השכינה להופיע במשכן.
ולכן חשוב מאד לחלום בגדול, חשוב לדבר ולהתלהב, ויחד עם זה חשוב להגיע לביצוע מדויק בפועל של כל מה שחלמנו ורצינו. בצורה כזו, אלו יהיו, בעז"ה, חיים של הלימה וסיפוק פנימיים, חיים משמעותיים ומלאי שמחה.
"משנכנס אדר מרבים בשמחה".
שבת שלום ומבורך, וחודש טוב!
שמואל מינקוב
מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם