כמה פעמים אנחנו מתחילים משהו ולא מתמידים בו...? למשל: מחליטים שנעשה כושר כל שבוע ומפסיקים אחרי שבועיים..., או מחליטים לא לכעוס על הילדים שלנו – וזה מחזיק מעמד כמה שעות... יש לנו קושי עם המושג שנקרא 'התמדה'.
הרבה יותר קל לנו לעשות דברים גדולים פעם בתקופה. הדברים האלו גורמים לנו המון רגש והתלהבות, אבל הרבה יותר קשה לנו להתמיד במשהו יום יומי.
לעיתים זה גורם לנו להרגיש מאוכזבים ומתוסכלים, ואנחנו אומרים שהכל בגלל שאין לנו מספיק 'כוח רצון' כדי להתמיד...וכמובן שהביקורת הזו על עצמנו לא מוסיפה לנו יותר מידי מוטיבציה...
בפרשה שלנו, פרשת צו, נמצא פסוק מיוחד במינו שמדבר בדיוק על נושא ההתמדה: "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה".
בבית המקדש היתה דולקת אש תמידית על המזבח. מידי בוקר היו מוסיפים 2 גזרי עצים כדי שהאש תמשיך – תמיד.
הרעיון העמוק שהתורה מלמדת אותנו הוא שיש ערך גדול מאד להתמדה ולעשייה היום יומית. זה הבסיס שהכל עומד עליו. ולכן הקורבן שהיו מקריבים באופן הכי קבוע היה נקרא 'קורבן התמיד'. הפעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב, מקבעות משהו יציב בנפש שלנו, ומרגילות אותנו לעשיה חיובית.
אמנם כדי להתרגל לאותה התמדה יומית, חשוב שנעשה אותה לא בצורה של 'מצוות אנשים מלומדה', כמו רובוטים שחוזרים על אותה פעולה סתם כך...אלא זו צריכה להיות אש תמיד!
חייבים לחבר לכל העשייה הזו – רוח של חיבור לנשמה הפנימית שלנו, שהיא בחינת 'אש יוקדת', לעשות את הפעולות מתוך חיבור לרצונות ולמוטיבציה פנימיים. כל יום צריך להוסיף עוד 'גזרי עצים', כלומר: עוד כוחות פנימיים ועוד התלהבות שימשיכו את האש הזו – תמיד.
כאשר יהיו לנו סיבות גדולות ומלהיבות – נעשה את הפעולות היומיות בשיא המרץ, וממילא ה'אש' הפנימית הזו, תתגלה גם כלפי חוץ, וכל המעשים ה'פשוטים' יעשו בצורה של התלהבות, זריזות ושמחה.
ממש השבוע קראנו על מחיית עמלק, כאשר הכוח המרכזי שלו היה: 'קרך בדרך'. והכוונה בעיקר מלשון: 'קור'. הכוח של עמלק הוא לקרר את האש הפנימית והחיצונית שלנו. לעשות אותנו קרים, לא להתלהב משום עשיה יומית. עמלק 'מסכים' שנתלהב ממעשים גדולים וחד פעמיים, אבל הוא שופך עלינו מים קרים בעשייה היומית, כדי שנישאר אנשים קרים.
חלק ממחיית עמלק – במשך כל השנה כולה, הוא להתרגל לשלב בין כוח ה'תמיד' , הרגיל, היום יומי – לבין כוח ה'אש' שמכניס את כל האנרגיה והשמחה בכל מעשה הכי קטן שאנחנו עושים. ובכל יום אנחנו צריכים להוסיף עוד 'גזרי עצים' – עוד סיבות להתלהבות ממי שאנחנו וממה שאנחנו עושים.
כשנתרגל, בעז"ה, לחיבור הכוחות של 'אש התמיד', נוכל להתמיד בכל מטרה שנרצה, ולהרגיש שמחים ומלאי סיפוק!
שבת שלום ומבורך!
שמואל מינקוב
מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם