הנה אנחנו בפתחה של השבת הראשונה של השנה. "בין כסה לעשור".
מה באמת ההבדל בין אדם "צעיר" לבין אדם "זקן" (לא במובן של גיל אלא בנפש)? התחדשות!
אדם שכל הזמן חי מתוך מהלך פנימי של התחדשות, נשאר כל הזמן צעיר בנפשו. הוא מסתכל על המציאות מתוך מבט של סקרנות, התעניינות אופטימיות ומרץ. הוא שואל ומחפש תשובות, כי כל הזמן מתגלה לפניו מציאות חדשה.
לעומת זאת אדם "זקן" הוא זה שחושב שהוא כבר מכיר הכל, ושום דבר לא חדש בעיניו...ממילא ההסתכלות שלו על עצמו ועל המציאות היא הרבה יותר פסימית ומיואשת.
כל התקופה המיוחדת הזו של חודש תשרי ונושא התשובה באים ללמד אותנו להסכים להיות במקום המתחדש: זה המקום שלא נותן לעבר לנהל את ההווה והעתיד, אלא משאיר את העבר בעבר! זה המקום שבאמת מסכים לסלוח לעצמנו על טעויות שעשינו ולהשאיר אותם מאחור. זה עומק עניינה של התשובה! זה המקום שמאמין בטוב שבנו ובעוצמות הענקיות שיש בכל אחד מאיתנו, ומבין שהעיקר שבנו הוא הטוב, וכל השלילי הוא חולף וזמני. זה המקום שמסכים לקבל על עצמו שוב ושוב התחלות חדשות במרץ של אדם צעיר באמת, בלי חשש מכישלונות.
תהליך ההתחדשות מתחיל ברמה היומית: כל יום פותחים ממש דף חדש: "היה (רבי נחמן) רגיל להתחיל בכל פעם מחדש. דהיינו, כשנפל ממדרגתו לפעמים, לא היה מייאש עצמו בשביל זה. רק אמר שיתחיל מחדש כאילו לא התחיל עדיין כלל לכנוס בעבודתו יתברך, רק עתה הוא מתחיל מחדש. וכן בכל פעם ופעם תמיד היה רגיל להתחיל מחדש, והיה לו כמה התחלות ביום אחד, שגם ביום אחד לפעמים נפל מעבודתו והיה מתחיל מחדש וכן כמה פעמים ביום..."
זה נכון ברמה השבועית: כל שבת היא דף חדש - ובמיוחד השבת הראשונה של השנה, וזה נכון ברמה השנתית: כשאדם עובר את ימי ראש השנה הוא והמציאות כולה מתחדשים לגמרי.
ואת כל כל ההתחדשויות האלו אנחנו חווים בו זמנית ממש עכשיו - וזו הזדמנות נהדרת להתחיל ממש עכשיו שוב מחדש!
שבת שלום ומבורך, וגמר חתימה טובה !
שמואל מינקוב
מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם
