הנצח מנצח (יום ירושלים)

זה היה אחרי שכבר היינו בטוחים שגמרנו איתם. המצרים חוטפים עשר מכות, אנחנו יוצאים לעצמאות, ואנחנו בדרך אל הגאולה השלימה.

ואז, כזכור, באופן 'לא מתוכנן' [לפי התוכניות שלנו], קיבלנו הוראה לחזור אחורה ונתקענו בים סוף.

וכאן מתחילה הפניקה והעם נכנס למחלוקת ופחדים.

משה רבנו פונה בתפילה אל הקב"ה, והתשובה שהוא מקבל היא:" וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ".

מה רצה הקב"ה ממשה – שהוא לא יצעק ויתפלל...?

כתוב במדרש: 'מה תצעק אלי? בזכות ירושלים אני קורע להם את הים'.

הקב"ה מגלה למשה שיש בעולם כוח שנקרא 'ירושלים', שהוא עומד לעשות את אחד הנסים הכי גדולים שקרו אי פעם בעולם. זה כוח שהוא נעלה ועוצמתי עוד יותר מכוח התפילה, ולכן עכשיו זה לא זמן תפילה אלא 'זמן לירושלים'!

איך ירושלים קשורה לכאן?

במדרש אחר אומר רבי עקיבא: 'והנצח - זו ירושלים'

ירושלים קשורה למשהו נצחי ואין סופי [ולכן כנראה היא מוזכרת אצלנו בתנ"ך כמעט 700 פעמים בשם זה, ועוד מאות פעמים בשמות אחרים. להבדיל, בקוראן היא לא מופיעה אפילו פעם אחת...]

דווקא רבי עקיבא שרואה את ירושלים בחורבנה ואת השועל שיוצא מקדש הקדשים - הוא זה שלא מתפעל מזה, והוא זה שצוחק צחוק של אמונה וביטחון, כי הוא יודע שתמיד ה'נצח' מנצח את כל ה'שועלים הקטנים' שמנסים לחבל במהלך הגאולה, ואת כל המשברים והקשיים.

'ירושלים' היא לא רק מקום פיזי, אלא גם מהות רוחנית שהכוח שלה מלווה אותנו החל מקריעת ים סוף דרך כל העליות והירידות, הבנין והחורבן – עד לימינו אלו ממש.

המסר של 'כוח ירושלים' הוא: 'תסתכלו במבט של נצח על המציאות!'.

זה המבט של רבי עקיבא שמנחם אותנו ואומר לנו גם היום: בעז"ה, אנחנו מנצחים ונמשיך לנצח! הקושי יחלוף, ואז יתברר איך כל הדרך הארוכה שהלכנו מים סוף ועד לרגע זה – הכל הוביל אל הטוב, היציב והנצחי.

דווקא השנה, בעיצומה של מלחמה קשה וממושכת מול מי שרוצה בהשמדתו של 'עם הנצח', בשנת הח"ן [=58] והחסד לשחרור עיר המקדש שלנו - יום ירושלים יעביר לנו מבט ארוך טווח, של סבלנות, אמונה וביטחון.

ירושלים הפיזית הולכת וניבנת ומשתכללת מיום ליום בצורה מדהימה, וגם 'כוח ירושלים' הרוחני - שדוחף אותנו אל הנצח ואת הניצחון – הולך ומתקדם מיום ליום.

אנחנו לא לבד במערכה. אנחנו הולכים ומנצחים בכוחו של 'נצח ישראל', שהוא הקב"ה בעצמו שמוביל את 'עם הנצח' אל 'עיר הנצח': 'וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם'.

עם סיומו של ספר ויקרא נאמר השבת ביתר שאת ויתר עז: 'חזק חזק ונתחזק'!

שבת שלום ומבורך, יום ירושלים שמח, וחודש טוב!

שמואל מינקוב

מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם