תתחילו לברך! (כי תבא)

שמתם לב פעם לחוויה הפנימית שלכם כאשר מישהו מברך אתכם באמת מכל הלב? שמתם לב כמה אתם מרגישים טוב, שמחים ומאושרים?

מה המיוחד כל כך במילה הזו 'ברכה', ולמה היא תופסת מקום כל כך מרכזי בתורה (כמו אצל יצחק שמברך את יעקב, יעקב שמברך את בניו, וכן אצלנו בפרשה שחלק מרכזי ממנה עוסק בברכות וקללות)?

במבט ראשון נראה ש'ברכה' זה כמו איזה איחול שאנחנו מאחלים למישהו, אבל באמת ברכה היא משהו הרבה יותר גבוה.

כשרוצים לייצר מעץ אחד עוד עץ, לוקחים את אחד הענפים שלו, ומבריכים אותו באדמה, וכך נוצר עץ חדש שיונק מהעץ הישן. פעולה ה'הברכה' היא בעצם המשכה של שפע ממשהו קיים אל משהו חדש.

לפעמים יש הרבה שפע שאנחנו אמורים לקבל. הבעיה היא שלא תמיד אנחנו מודעים לזה, ובנוסף אנחנו לא תמיד מאמינים שזה מגיע לנו בכלל... – ממילא, אנחנו לא מבקשים אותו, והוא נשאר 'תקוע' בצינור השפע ולא מגיע אלינו.

כאשר מישהו אחר מברך אותנו באמת ומכל הלב, הוא בעצם מושך עבורנו ממקום עליון את אותו השפע שמגיע לנו, ובזה הוא עושה איתנו חסד אמיתי. בזכותו אנחנו זוכים לקבל משהו עצום – ולכן אנחנו מרגישים כל כך טוב בזמן הברכה!

בסיומה של שנה כל כך לא פשוטה, מה שאולי כל אחד מאיתנו זקוק לו באופן פרטי – זה שמישהו יברך אותנו. כלומר: שבאמת יהיה לכל אחד מאיתנו כל כך אכפת מהאדם השני, עד שנהיה מוכנים, וממש נרצה להתפלל לקב"ה (=הקדוש ברוך הוא, כלומר: שהוא מקור כל הברכות), לבקש באמת עבור אדם אחר [ועבור אנשים אחרים], שכל אחד מהם יקבל את השפע הרוחני והגשמי המתאים בדיוק עבורו.   

אפשר לברך ע"י שימת ידיים על הראש (כמו בברכה הבנים בליל שבת), ואפשר לברך גם מרחוק את כל מי שזקוק לישועה ושפע בכל מובן שהוא (את כל מי שבצער, את החטופים, את הפצועים בגוף ובנפש, את הרווקים והרווקות ועוד ועוד).

כמובן שאפשר וצריך להגביה את הברכה, ולברך את עם ישראל כולו שיזכה לשפע גדול של ניצחון וישועה אמיתיים בקרוב מתוך אחדות.

אולי זה נראה לנו מעט מוזר שאנחנו נברך... אבל ממש על זה אמרו חז"ל: 'לעולם אל תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך' – כי ברכות זה לא רק לצדיקים, אלא הן קשורות לכולנו, כי לפעמים כוונה אחת מעומק הלב שלנו על מישהו אחר, יכולה להמשיך לו הרבה שפע שהיה תקוע, וכעת יוכל להשתחרר בזכותנו. לעולם איננו יודעים כמה שפע טוב אנחנו מושכים בזמן ברכה אחת שאומרים אותה בכוונה!

יש כוח גדול של ברכה דווקא בשבת הזו, הן מכוח פרשת השבוע עצמה, והן מכוח חיבורה ליום הולדתו של מייסד החסידות, רבי ישראל הבעל שם טוב [ח"י אלול], שכל כולו היה המשכת ברכות בשפע גדול לכלל ולפרט.

תכלה שנה וקללותיה. תחל שנה וברכותיה – בשפע גדול !

שבת שלום מבורך!

שמואל מינקוב

מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם