השבוע פגשתי רווק נחמד בן 30 שתיאר לי כיצד מאז הילדות ועד היום הוא מבקר את עצמו ברמה יומית כמעט על כל דבר שהוא עושה. היה קשה לו למצוא בעצמו איזה דבר שהוא טוב, כי הרי יש לו עוד הרבה דברים שצריכים תיקון...
שאלתי אותו:'מי מרשה לך להיות השופט הרע של עצמך? מי בעצם מתיר לך לחשוב ולדבר כל כך שלילי על עצמך?'
הוא היה די מופתע מהשאלה הזו, כי הוא חשב שהביקורת העצמית הזו היא דבר שנכון לעשות אותו, כאשר באמת היא רק גרמה לו לעוד יותר עצבות וחוסר ביטחון.
בין כל המצוות בפרשה שלנו, פרשת ראה, מופיעה רשימה ארוכה של בעלי חיים שאסורים באכילה: חיות, דגים, ורמשים. לכולנו ברור שאכילה של אוכל לא כשר גורמת להשפעה רוחנית שלילית גדולה על הנפש שלנו, ולכן אנחנו כל כך מקפידים על מה שנכנס לפה שלנו.
והדבר הזה נכון על אחת כמה וכמה ברמה הרוחנית שלנו: לדבר שלילי על עצמנו, להיות בעלי עין רעה על עצמנו, לבקר ולשפוט את עצמנו – זו 'אכילה עצמית שלילית לא כשרה', כיון שהיא פוגעת ומנמיכה את הקומה הרוחנית שלנו.
לעשות חשבון נפש שלילי בסופו של יום, ולהגיע למסקנה כמה אנחנו לא מספיק בסדר – זה דבר קל..., אבל לעשות מידי יום חשבון נפש חיובי, בו אנחנו מחפשים ומאירים דווקא את כל הטוב שעשינו באותו היום, לראות את כל מה שכן הספקנו: את כל המחשבות, רצונות, דיבורים ומעשים חיוביים שהיו לנו – זו הגדלות האמיתית שלנו! זה אולי לא קל, ולא התרגלנו לזה – אבל זה המעשה הנכון לעשות!
צריכים להתרחק מביקורת שלילית ומאכילה עצמית, ממש כמו שמתרחקים מאכילת מאכלים פיזיים לא כשרים. ומאידך, ככל שנלמד להתמקד בטוב ובמוצלח שקיים בנו ובסביבה שלנו – הרי זה ההידור הכי גדול בעבודת ה'!
שבת שלום ומבורך וחודש טוב!
שמואל מינקוב
מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם
Comments