top of page

תפסיקו לפחד מהחיים (שופטים)

כמה פעמים זה קורה לנו שאנחנו מנסים לעשות דברים – וזה לא הולך לנו פעם אחר פעם: זה יכול להיות בחיפוש אחר בני הזוג שלנו, בתוך חיי הזוגיות שלנו, אתגרים בחינוך הילדים, בחיפוש עבודה, ובעצם איפה לא...

ואז אנחנו מרגישים רגשות של כישלון, חוסר הצלחה, ייאוש...אולי אפילו אנחנו מרגישים קצת אבודים, כי אנחנו מתמודדים לבד בלי איזה גיבוי ותמיכה מאחורינו...העולם והמציאות 'גדולים' עלינו...


במצבים כאלו אפשר לפעל בכמה גישות:

א. ישנם כאלו שמוותרים ופשוט נותנים לחיים לנהל אותם...הם נמשכים לכל הסחות הדעת שקיימות בעולם – כי אין להם כוח לנסות שוב.

ב. ישנם כאלו שלא מוותרים, אבל הם מחפשים איזה מקור של כוח מבחוץ שייתן להם את האומץ והמוטיבציה להגיע ולהצליח.

ג. וישנה גישה אחרת: " כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ, וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ-לֹא תִירָא, מֵהֶם: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".


התורה מלמדת אותנו בפרשת השבוע שלפעמים המציאות מולנו נראית מאיימת: ה'עם רב מאיתנו'. המציאות גדולה עלינו, ואנחנו נכנסים לפחדים... אבל האמת היא ששכחנו משהו חשוב שמשנה את כל יחסי הכוחות: אנחנו לא לבד! הקב"ה נמצא איתנו כל הזמן.

המציאות יכולה להפחיד כאשר אין השגחה אלוקית, כלומר, כאשר אנחנו מנותקים ממקורות העוצמה הפנימיים-האלוקיים שקיימים בכל אחד מאיתנו.

אבל ברגע שאנחנו נזכרים במי אנחנו, מה מקור העוצמות שלנו, ומי מנהל כאן את הדברים – אז שום סוס, רכב, הפגנות, הפחדות, תקשורת וכד' – לא יוכלו להפחיד אותנו. הכל הופך להיות 'קטן עלינו', כי העוצמות שלנו הן אין סופיות!


וזה בדיוק פירוש אלו"ל: אם אני לדודי – אם אנחנו פונים אל הדוד ומכירים בזה שהוא בעל הבית על המציאות, והוא זה שנותן לנו כוח לנצח בכל מלחמה (חיצונית ופנימית), אז גם דודי לי – הקב"ה פונה אלינו ומעצים אותנו עוד יותר, ואז 'אם תחנה עלי מחנה – לא יירא לבי", שהרי הדוד נמצא ממש לידי.

ממילא מתברר שאנחנו לא לבד בשום התמודדות ואתגר, אלא אדרבא, יש לנו כוחות גדולים לנסות שוב ושוב, ללא שום פחדים, עד שבעזרת הדוד – נעשה ונצליח!


שבת שלום ומבורך, וחודש טוב!

שמואל מינקוב

מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם



2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

אל תגידו שאתם לא יכולים! (בהעלותך)

מכירים את זה שאנחנו אומרים לעצמנו: "ידעתי שזה לא יצליח לי... - והנה זה באמת לא הצליח...!" קוראים לזה: "נבואה שמגשימה את עצמה" - כלומר: מה שאנחנו מאמינים שיקרה (לטוב או לרע) אכן באמת קורה. אבל זה לא קו

איזה ערך יש לי ? (נשא)

את זה שצריך להאמין בקב"ה - זה דבר שקיבלנו בחג השבועות במעמד הר סיני. באמונה הזו כולנו מאמינים ב"ה. והנה מגיע רבי צדוק הכהן זצ"ל וכותב לנו משפט מדהים: "כְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהַאֲמִין בְּהַשֵׁם יִ

תרימו את הראש! (במדבר - שבועות)

מכירים לפעמים את התחושה ש'אף אחד לא סופר אתכם...'? זה כאילו שאתם פיזית נמצאים, אבל בפועל אתם כאילו קצת 'שקופים'...נדמה לכם שלא ממש מתייחסים אליכם כמו שאתם מצפים, הדעות שלכם לא ממש חשובות למישהו, ואז א

Comments


bottom of page