ישנם 2 מצבי תודעה עיקריים בהם אנחנו חיים: א. 'תודעת הטבע' – במצב הזה אנחנו חיים במסגרת קבועה, מחזורית וסגורה, בה הכל קבוע מראש וחוזר על עצמו שוב ושוב. במצב הזה כמו שהשמש זורחת שוב ושוב, כך גם מתנהלים חיי האדם.
במצב הזה אין אפשרות לשינויים ולפריצות דרך. הכל קבוע ומוחלט. 'מה שהיה הוא שיהיה'. במצב הזה אנחנו אומרים לעצמנו: 'ככה אני...לעולם לא יהיה לי טוב...לא משנה כמה שאתאמץ – הכל יחזור להיות אותו דבר...'.
מסגרת 'הטבע' היא מערכת עצובה ופסימית, שלא נותנת שום תקווה.
במצב הזה היינו במצריים במשך מאות שנים, ובמערכת הזו הרבה מאד אנשים חיים גם כיום...
ב. 'תודעת הנס' – במצב הזה אנחנו מצפים להופעה של כוח עליון שיתערב בתוך הטבע, ויגרום לשינויים. הנס מוכיח לנו שניתן לפרוץ את הטבע המטביע והחונק, ושניתן להגיע לפריצות דרך במציאות הכללית והפרטית גם יחד.
אמנם בתודעה הזו נס לא קורה כל יום, ולכן הופעת הנס יכולה לקרות אחת לתקופה.
במצב הזה עם ישראל היה בזמן הופעת 10 המכות במצריים: הקב"ה התערב בתוך הטבע, והוכיח שניתן לשנות את הטבע. אמנם כאשר נגמרו המכות – לכאורה חזרה מציאות הטבע למקומה הרגיל.
ג. 'תודעת הנס שבטבע' – זו מדריגה גבוהה מאד שאלינו זכינו בשביעי של פסח, בקריעת ים סוף.
במדרגה הזו התברר שאין מצב של או טבע או נס, אלא הופיע גילוי חדש ומדהים שאומר שמה שנראה בעינינו כ'טבע' הוא בעצם 'נס' אחד גדול באופן מתמיד!
פתאום קלטנו שמה שנראה בעינינו נס גדול של קריעת המים לגזרים – זו הוכחה שגם ביבשה מתרחש נס גדול בכל רגע נתון: כל דומם, צומח, חי ובעיקר האדם, הם הופעות של נס מתמיד. הקב"ה נמצא כאן ועכשיו. הוא לא מתערב במציאות רק אחת לכמה זמן, אלא הוא נמצא שם כל הזמן.
זו הכוונה שבני ישראל הלכו 'בתוך הים ביבשה' – אין הבדל מהותי בין הים והיבשה, אלא שניהם נס באותה מידה ממש.
ממילא מתברר ששום מערכת היא לא סגורה , אלא תמיד ניתן וצריך לפרוץ קדימה. זו תודעת שפע, אופטימיות ושמחה שזכינו לקבל ביום הזה, שביעי של פסח - ומשם ועד לרגע זה ממש.
ולכן זה באמת היום והזמן לבקש על כל מה שעד עכשיו אולי היה נראה בלתי אפשרי, חסום, משהו שלא יתכן שיקרה, למשל: בני זוג שאיתם נתחתן, הצלחה בחינוך ילדים, פרנסה בשפע, ניצחון במלחמה ושחרור החטופים, ואת הגאולה השלימה.
הניצחון הוא בתודעה המנצחת!
חג שביעי של פסח כשר ושמח!
שמואל מינקוב מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם
Comentarios