top of page

מתחדשים (ניסן - שמיני)

אנחנו נמצאים במציאות מיוחדת במינה במהלך החודשים האחרונים. לפני כן היה נראה כאילו העם שלנו קצת הלך 'לאיבוד'...ושקע בתוך עייפות והתעסקויות לא ממש חשובות...

ואז הגיעה המלחמה הנוכחית שכולנו עדיין בתוכה, וגרמה – בדרך כואבת - לכולנו להתעוררות ולגילוי כוחות עוצמתיים שלא זכרנו שקיימים בנו.

המהלך שכולנו עדיין בתוכו, גרם לכולנו סוג של התחדשות בהכרה של מי אנחנו כעם יהודי, ומדוע אנחנו נאבקים על הארץ הזו.


אנחנו בפתחו של חודש ניסן, שהוא ראש לכל החודשים. ניסן הוא 'ראש השנה' של החודשים העבריים. אפשר כבר  להריח את ריח ניקיונות הפסח שעולה מהבתים. הריח הוא ריח של התחדשות.


יש אצלנו ערך גדול מאד להתחדשות, למשל: בכל קימה בבוקר, בכל שבת, ראש חודש, ראש השנה.

כשאנחנו נמצאים במהלך של התחדשות אנחנו מבינים שכל הטעויות שעשינו במהלך היום, השבוע, החודש או השנה - הכל זה רק זמני, ארעי וחולף. תמיד אפשר להתחדש ולהתחיל שוב מחדש.


התחדשות היא התקווה הכי גדולה שלנו כאנשים וכעם:

"הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי" (תהלים ק"ג) – לפעמים אנחנו מרגישים שהגענו לשחת והלכנו לאיבוד...אנחנו מפחדים, מיואשים ולא רואים לאן כל זה מוביל. אבל אז מופיע הגואל שמוציא אותנו משם. איך הוא עושה את זה?  הוא מחדש אותנו.


"תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי", ומסביר רש"י: 'כנשר הזה שמחדש כנפיו ונוצה משנה לשנה". הנשר של שנה שעברה הוא לא הנשר של השנה הזו. זו מציאות חדשה, ומה שהיה נראה כאילו זה 'שחת' – מתברר כמקום של צמיחה והתפתחות.


אבל רש"י מוסיף עוד פירוש: 'ויש מדרש אגדה על מין נשר שכשמזקין חוזר לנערותו'. יש סוג כזה של נשר שלעולם לא מזדקן, אלא תמיד חוזר להיות צעיר, רענן ובעל כוחות. זה נכון ברמה האישית וזה נכון ברמה העם כולו.


כל אחד מאתנו יכול להיות מחובר לגאולה האישית שלו, כמו הנשר הזה 'שחוזר לנערותו' - כאשר נסכים להשתחרר מטעויות העבר שמושכות אותנו נמוך ולמטה, ובמקביל נהיה מחוברים לזמנים מיוחדים שמעיפים אותנו לשמים, ומהם אנחנו שואבים את הגודל העוצמתי שנמצא בהם.


חודש ניסן הוא החודש של התחדשות, של גילוי העוצמות הפנימיות שלנו, ושל הופעה של חירות אמיתית לפרט ולכלל.

בחודש הזה אפשר לצאת מכל מיני שעבודים קטנים וגדולים שאנחנו לפעמים נמצאים בהם.

זה הזמן לומר: 'די לשעבוד, די להרגלים שתוקעים אותנו, די לאמונות המגבילות שלנו, מספיק עם ההסתכלות השלילית - מעכשיו אנחנו בוחרים להיות בני חורין אמיתיים: מחוברים לקב"ה, נאמנים לעצמנו, מחוברים לעוצמות הפנימיות שלנו ולכל הטוב שקיים בנו, ומחליטים לראות את הטוב שנמצא אצל כולם'.


'החירות האמיתית היא אותה הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכללו מתרומם על ידה, להיות נאמן לעצמיות הפנימית שלו, לתכונה הנפשית של צלם אלקים אשר בקרבו' (הרב קוק). כשמחוברים לרוח הגדולה של מי שאנחנו באמת – אז זוכים לצאת באמת ממצרים!


'בניסן נגאלו – ובניסן עתידים להיגאל!'

שבת שלום ומבורך וחודש טוב של גאולה אמיתית לפרט ולכלל !

שמואל מינקוב

מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם



9 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

המערה של רשב"י (ל"ג בעומר)

המצב היה קשה ובלתי נסבל: היה כאן שלטון אכזרי, שרדף את היהדות, והרג אלפי יהודים. אותו שלטון, הוציא להורג גם את גדולי ישראל, וביניהם את רבם האישי. ובנוסף לכל זה, זמן קצר לפני כן, 24000 החברים שלהם – מתו

להאיר את העכשיו (אמור)

איך מחזיקים מעמד במצבים לא פשוטים של ייאוש, אכזבה וחוסר תקווה? מאיפה שואבים את הכוח להמשיך קדימה? מאיפה יכולים רווקים ורווקות שמחפשים כבר שנים להקים משפחה, ולא מצליחים-לקבל את הכוח והעידוד להמשיך הלאה

להיות עצמאי באמת (קדושים-יום העצמאות)

השאלה שמהדהדת אצל כולנו היא האם נכון וראוי לחגוג השנה את יום העצמאות? מצד אחד עברנו אירוע קשה ומטלטל, ואנחנו עדיין בתוך אותה המלחמה, ומצד שני האם ניתן להתעלם מעניינו של היום הגדול הזה? כל ילד בתחילת ח

Comments


bottom of page