לחיות ימים ארוכים (לך לך)

תארו לעצמכם שהייתם יכולים לחיות 500 שנה...מה הייתם עושים עם כל הזמן הזה? האם הייתם יודעים לנצל אותו או דווקא בגלל עודף הזמן – הוא היה מתבזבז...?

שתי הפרשות הראשונות של התורה שקראנו עד היום מתפרסות על תקופה של 2000 שנה: מאז בריאת העולם ועד לאברהם אבינו. יש שם תיאור של אנשים שחיים מאות שנים!

הדבר המעניין שהוא שביחס לרובם כתוב רק שהם חיו-הולידו ילדים-ומתו... מעבר לזה אנחנו לא יודעים עליהם שום דבר אחר משמעותי...

נראה שזה מסר חשוב שהתורה רוצה ללמד אותנו: אדם יכול לחיות חיים מאד ארוכים מבחינה פיזית, אבל בעצם לא לעשות איתם יותר מידי...: הוא חי כדי לאכול ולהנות, להוליד ילדים וזהו...זה בזבוז משווע של זמן!

מה שבאמת קובע הוא התוכן שאנחנו יוצקים לתוך החיים שלנו. ו"החיים שלנו" הם 24 השעות של כל יום ויום!

ככל שנבין שיום מצטרף ליום, לשבוע, חודש ושנה - כך נבין מה המשמעות הגדולה של כל מעשה שלנו לאורך יום אחד בלבד.

חשוב שנפנים לעצמנו שאין אצלנו "סתם" יום שחולף, אלא כל יום הוא מאד משמעותי, והוא אמור לקדם אותנו לכיוון המטרות שלנו. ממילא יתברר שגם אנחנו יכולים לחיות חיים מאד ארוכים ומלאי תוכן ומשמעות - במובן האמתי שלהם.

ולכן על אברהם אבינו, שאיתו נפגשים בשבת הזו, נאמר: "ואברהם זקן בא בימים" - ומוסבר בספרים שהכוונה היא שכל הימים שלו באו איתו, כלומר: כל יום בחייו היה מנוצל וקידם אותו הלאה אל מטרותיו.

בחודש מרחשוון אין חגים, ויתכן שהסיבה העיקרית היא כי זה בדיוק הזמן להתרכז פנימה - בלי אירועים מבחוץ - ולעשות עבודה פנימית, יום יומית, כל אחד במה שהוא רוצה וצריך.

זו גם המשמעות האמיתית של החורף: כל הטבע מתכנס פנימה - כדי "לעבוד ולשפר" את עצמו, כדי שאח"כ הוא יפרוץ קדימה עם המון עוצמות חדשות.

השבוע  בד' חשוון, ציינו את יום הזיכרון ה 81 להירצחו בשואה של רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה זצ"ל, שהיה דמות מיוחדת במינה בדור הקודם.

משפט אחד שאמר לתלמידיו הוא משפט שאני ממליץ לכל אחד מאתנו לאמץ בכל יום בתקופה הקרובה, והוא יכול להפוך כל יום בחיים שלנו ליום משמעותי ומלא תוכן: "הדבר הכי חשוב בעולם - זה לעשות טובה למישהו!"

ויש מסביבנו כל כך הרבה אנשים שרק מחכים שמישהו יראה אותם, יחייך אליהם, ויעשה להם אפילו טובה אחת קטנה.

שבת שלום ומבורך!

שמואל מינקוב

מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם