להסתכל על הנחש (חקת)

בדרך כלל אנחנו רגילים לחלק את העולם האישי שלנו ל 2 חלקים:

דברים שמצליחים לנו, ודברים שפחות מצליחים לנו...

זו חלוקה שכולנו הורגלנו אליה מאז שאנחנו ילדים, ומאז ואילך יש לנו הצלחות ויש לנו כישלונות, והחיים נעים מכאן לכאן...

אם נעמיק עוד קצת נגלה שהרבה פעמים נראה לנו שרוב החיים שלנו הם לאו דווקא אוסף של הצלחות...אבל האם זה המבט הנכון?

בנל"פ ישנו משפט שאומר: "אין כישלון - יש רק משוב".

בעומק של המשפט הכוונה היא שאם קרה מקרה שלא לפי התוכנית שלנו ("כישלון"), במקום להתייחס אליו בצורה שגורמת לנו להרגיש רע ופוגעת בביטחון העצמי שלנו, אפשר לשנות גישה ולומר: אם למדתי משהו מאותו דבר לא רצוי לפעם הבאה - אז בעצם הוא עצמו איננו כישלון אלא דווקא דבר שקידם אותי למקום טוב יותר בחיים שלי.

כלומר: מה שחשבתי שהוא שלילי עבורי במבט ראשון - מתברר שהיה בו תועלת עבורי, ממילא הוא הופך להיות עבורי דבר חיובי שמלמד ומקדם אותי בעתיד.

בפרשה שלנו העם מתלונן על הקב"ה ומשה, והקב"ה שולח נחשים שנושכים והורגים. כתיקון לאותו מצב, משה מכין נחש מנחושת, וכל מי שננשך הסתכל על הנחש והתרפא.

למה חשוב לנו כיום לשמוע את סיפור הנחשים? איך הוא נוגע אלינו?

ואם כבר, לכאורה היינו מצפים שהתיקון לנשיכת הנחש יהיה בדרך אחרת או לפחות על ידי הסתכלות בחיה אחרת...ובכל זאת דווקא ההסתכלות על הנחש היא זו שמרפאה...

ואולי הלימוד אל כל אחד מאיתנו: מה שנראה לנו במבט ראשון כמשהו שלא מצליח לנו, ושפוגע בנו - דווקא הוא יכול להפוך - אם נסכים להתבונן עליו כך – ללימוד ולשאלת שאלות שיעזרו לנו להבין מה לא עבד מספיק טוב, ומה נכון יותר לעשות בפעם הבאה - וממילא למקפצה הכי גבוהה שלנו קדימה. הלימוד מה'כישלון' – יכול להיות הרווח הכי גדול שלנו בחיים. צריך להגביה את הראש ולראות את 'הנחש שעל הנס'.

זה נכון ברמת האישית, ונכון ברמה הכללית: הרבה 'נחשים' פגעו בנו בחודשים האחרונים. אפשר להסתכל על כל התקופה כמצב של 'כישלון' וחוסר אונים... ואפשר וצריך להגביה את הראש, להסתכל ולראות את 'הנחש שעל הנס', ולומר שאמנם היו טעויות ומצבים של קושי, אבל דווקא הן הובילו – ויובילו, בעז"ה – למצב חדש של הסתכלות על המציאות, ולשינויים בכל ההתנהגות בכל הרמות של המציאות.

זה מהלך תודעתי לא פשוט, אבל במבט של אמונה, זה לכאורה מה שהתורה מנסה ללמד אותנו דרך סיפור הנחשים: להגביה את הראש ואת ההסתכלות, ולהסכים לראות אחרת את המציאות. וזה עצמו הריפוי למצב.

שבת שלום ומבורך !

שמואל מינקוב

מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם