להסתכל מעבר לקושי (דברים-תשעה באב)

כל אחד מאיתנו עובר בחיים שלו עליות וירידות בתחומים שונים.

כאשר הכל זורם לנו טוב – אנחנו מרגישים נהדר, אבל כשדברים פחות מסתדרים, אז אנחנו לפעמים הולכים לאיבוד ומתמלאים ברגשות שליליים של ייאוש וחוסר תקווה.

במצבים כאלו, הדבר שהכי יכול לתת לנו כוח (כמובן, מעבר לתפילה לקב"ה), זו היכולת להתחבר לאיזו דמות שמבטאת מבחינתנו משענת של אמונה, תקווה ואומץ.

מישהו שיאמר לנו: 'אל תדאגו. גם זה יעבור. אתם גדולים ותנצחו גם את הקושי הזמני הזה'.

זה יכול להיות מישהו ממשי, וזה יכולה להיות איזו דמות שאנחנו מאד מעריכים, שעצם המחשבה והחיבור אליה כבר יכולים לתת לנו כוח.

גם ברמת העם שלנו, ובמיוחד בשנה האחרונה, כולנו מחפשים דמות שתוכל להרים את קרנו ומצב רוחו של העם שלנו. מישהו שיהיה מעין מגדלור של תקווה ועידוד, מישהו שיאמר לנו: 'עם ישראל היקר והאהוב, נכון שאתה נמצא כרגע במצב של חוסר וודאות, פחדים וצער  - אבל אל תדאג. גם זו לטובה. ואני אומר לך את זה מניסיון'.

במיוחד בשבוע הזה של תשעה באב, ישנה דמות אחת שחוותה את כל החורבן. לא היה לנו אז לא בית מקדש, לא צבא, ולא שום יכולת הגנה על עצמנו. כולם – היו מיואשים, מפוחדים וחסרי תקווה.    

רבי עקיבא ראה את הכל, וכל זה לא גרם לו לא לבכי ולא לייאוש. אדרבא, הוא צחק.

לרבי עקיבא היה מבט ארוך טווח על כל המציאות. הוא לא נתן לשום מציאות זמנית לשלוט עליו ועל האמונה שלו (גם אם היא נמשכת כמה חודשים או כמה שנים). הוא היה דמות כל כך גבוהה מבחינה רוחנית, עד שהוא ראה מעבר לחושך ולחוסר הוודאות.

הוא ראה את הזקנים והזקנות שיושבים ברחובות ירושלים ואת הילדים משחקים ברחובותיה.

הוא ראה את כל ההישגים וההתקדמות של המדינה שלנו בכל התחומים, את שפע התורה, את יכולת ההגנה שלנו, ואת כל הטוב והמאיר, והוא לא נתן לשום פחדי תקשורת 'להמס את לבבו' (כמו שכתוב בפרשה שלנו על המרגלים: 'אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם').

לאורך מאות שנים: דרך כל הגלויות, הרדיפות, הגירושים, הרציחות, השואה והשנאה התהומית של כל העולם - דמותו של רבי עקיבא שצוחק מול השועל שיוצא מבית המקדש – נתנה ונותנת לכולנו גם היום, כפרטים וכעם, כוח עוצמה ותקווה שאנחנו – בעז"ה – ננצח בגדול את כל הקמים עלינו לכלותינו, והימים האלו בעצמם יהפכו לימי ששון ושמחה – מתוך צחוק גדול של אמונה: 'כֹּה אָמַר ה' צְבָא-וֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים'.

שבת שלום ומבורך!

שמואל מינקוב

מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם