top of page

להיכנס לנעליים של השני (משפטים)



תשמעו סיפור פחות מוכר שקרה לפני כ 35 שנים: בחור ישיבה חרדי שעזב את חיי התורה עבר לתל אביב וחי שם במשך 4 שנים, בניתוק ממשפחתו. היה לו כישרון ציור והוא היה מצייר ציורים ומרוויח מעט כסף, ובנוסף הוא ניגן על גיטרה בחוף הים.

יום אחד עובר שם הרב שלמה קרליבך, וברגע אחד הוא מזהה שזה לא בחור חילוני רגיל...הוא נעמד לידו, הם מנגנים יחד, ומתפתחת שיחה שנמשכת כמה שעות, כאשר הרב קרליבך (שהיה בעצם בדרכו להופעה בהיכל התרבות) מקשיב בשיא האמפתיה לאותו בחור. בסופה של אותה שיחה, ואחרי שהרגיש שמישהו ממש הקשיב לו והבין אותו - אותו בחור עובר מהפך של ממש והוא חוזר בתשובה וחוזר למשפחתו.


'כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו' (הרב קרליבך). והאמת היא ש'כל אדם צריך אדם אחד שיאמין בו ויקשיב לו'.


בשיטת הנל"פ ישנו מושג של 'להיכנס לגוף שני', כלומר: היכולת שלנו לצאת מתוך עצמנו, מתוך האגו שלנו – ולהסכים להיכנס, ולו רק לזמן קצר, לתוך 'הנעליים' של האדם השני, היינו: לתוך המציאות של האדם השני שזקוק לעזרתנו. להיות באמפתיה, ולנסות להבין באמת את הצורך, את הכאב ואולי את הזעקה שהוא זועק בשקט - לעזרה, לתשומת לב ולאכפתיות.


בתוך עשרות המצוות שמופיעות בפרשת השבוע, פרשת משפטים, ישנה התייחסות רחבה לתשומת הלב לאותם אנשים חלשים ובודדים שיכולים להיות 'שקופים' בעינינו.

באחד הפסוקים כותבת התורה: "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". גר הוא אותו אדם שונה מכולם, שמנסה להתחבר ולהתקשר לכלל ישראל. באופן טבעי יתכן שלא נשים לב אליו, ואולי אפילו נתנהג אליו בגסות.

 

התורה מחנכת אותנו להבין ולהתחבר לנפש הגר. ממש 'להיכנס לנעליו', ואולי אפילו להיזכר באותם זמנים בהם אנחנו עצמנו היינו זקוקים למישהו שיבין אותנו וייתן לנו את תשומת הלב, את המילה הטובה ואת החיוך המקרב.

אם זכינו ואותו אדם היה שם בשבילנו – זה יכול היה להיות עבורנו אירוע משנה חיים ומציל נפשות.

 

גם מסביבנו במציאות החיים של היום, נמצאים אין ספור אנשים שמחכים שמישהו יראה אותם, יתייחס אליהם, יאיר להם פנים ויעודד אותם. ובאמת זה דבר כל כך פשוט: לחייך, לשמח, להתעניין ולתת מילה של עידוד. לעולם לא נדע, אבל אולי המעשה הקטן שלנו – ישנה ויציל למישהו את החיים!

 

'משנכנס אדר  - מרבים בשמחה', כלפי עצמנו וכלפי הסובבים אותנו!

 

לע"נ אמי מורתי, אידה יהודית בת משה ז"ל.

שבת שלום ומבורך וחודש טוב!

שמואל מינקוב

מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם

 


4 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

לחיות אחדותי (תצווה)

לכל אחד מאיתנו יש את הזמנים ה'טובים' שלו. בזמנים האלו אנחנו מרגישים 'על הגובה'. הכל זורם לנו, דברים מסתדרים כמו שרצינו, אנחנו מרגישים שאנחנו מתקדמים מבחינה רוחנית, אישית, כלכלית ועוד.  אלו הזמנים שהיי

אל תזלזלו בפרטים (תרומה)

מפתחי שיטת הנל"פ גילו שישנם סוגים שונים של טיפוסי אנשים. למשל: ישנם אנשים ש'רואים את התמונה הגדולה'. הם רואים את החזון, האידאליים ואת כל הדברים הגדולים. אבל את כל פרטי הפרטים בדרך לשם – הם משמיטים. לע

עוברים דרך הערפל (יתרו)

מכירים את זה שלפעמים בחיים האישיים שלנו אנחנו מרגישים שאנחנו כאילו הולכים בתוך 'ערפל'? אנחנו יכולים להרגיש שכל מיני דברים לא ברורים לנו...אנחנו מספרים לעצמנו כל מיני סיפורים מפחידים של חוסר הצלחה וחוס

bottom of page