להיות בשקט - ולראות נסים (שביעי של פסח)

כמה פעמים יוצא לנו לחשוב ש'אם רק היינו יכולים – היינו מסדרים את המציאות הרבה יותר טוב מהמצב הנוכחי...'.

זה יכול להיות בחיים הפרטיים שלנו או ביחס שלנו למציאות הכללית סביבנו ('אם הייתי ראש ממשלה – הייתי עושה דברים אחרת, והרבה יותר טוב...').

זה נחמד לתת עצות ולחשוב שאנחנו יודעים מה הכי טוב בשבילנו או מה נכון בשביל כולם... – אבל זה מבט מאד קטן ומצומצם, שלא רואה ולא יכול לראות את התמונה הכוללת, וממילא תמיד הוא לוקה בחסר.

נסו לחשוב על המצב בו היינו בדיוק לפני 3337 שנים:

לפני כמה ימים יצאנו ממצרים, הלכנו ישר לכיוון ארץ ישראל ואז קיבלנו הוראה לחזור לאחור, זה גרם לנו 'להיתקע' על שפת ים סוף, ומאחורינו מגיע בדהרה הצבא הכי חזק בעולם.

כולם נכנסים לפאניקה...מחפשים את האשמים...מקימים ועדות חקירה איך הגענו למצב הזה...וכמובן: כל אחד מציע מה לעשות: אולי לחזור למצרים, אולי להילחם, אולי לקפוץ למים, ואולי להתפלל. בקיצור: בלגן אמיתי...

מה היה חסר להם?

מבט רחב וכולל על מה שהולך לקרות בעוד כמה דקות, ברמה שישפיע על כל ההיסטוריה האנושית!

אף אחד לא העלה בדעתו נס בסדר גודל כזה: הים הולך להיבקע, אנחנו נעבור באמצע הים, ומיד אחרי זה כל הצבא המצרי יושמד בכמה דקות, והאיום, הפחד והשעבוד שרבצו עלינו במשך מאות שנים – ייעלמו ברגע אחד!

לכן אומר להם משה רבנו: 'ואתם תחרישון'. תהיו בשקט!  תסגרו את כל ערוצי התקשורת האנושיים שמנסים להפחיד אתכם, ולספר לכם מה אולי הולך לקרות לפי דעתם...תשקיטו את החוכמה האנושית שחושבת שהיא מבינה מה נכון ומה צריך לקרות.

הרעש התקשורתי מפריע לכם להבין שיש מישהו שמנהל את כל המהלכים:

אותו אחד שרק לפני שבוע הרג את כל הבכורות במצרים, הוא אותו אחד שגורם לכם להתקדם לכיוון ארץ ישראל – ומיד אח"כ אומר לכם לחזור אחורה לכיוון מצרים, בצורה שזה נראה שאתם הולכים לאיבוד במדבר...והוא אותו אחד 'שתוקע' אתכם על שפת הים ומביא אתכם למצב של פחד והיסטריה.

שום דבר לא קורה כאן במקרה או בטעות: לכל דבר יש סיבה מדויקת, שתתברר לכם בעוד כמה שעות. רק תהיו בשקט: שקט מבחוץ ושקט מבפנים. השקט הזה יאפשר לכם להקשיב למי שמדבר אתכם מתוך מהלכי המציאות.

כמה זה נכון בחיים שלנו – הפרטיים והכלליים:

לפעמים מרוב רעש ובהלה חיצוניים, אנחנו נלחצים ממצבי ההווה ה'תקועים' לכאורה, ולא שמים לב איך כל מהלך שקורה לנו בחיים (כולל מה שנראה לנו 'תקוע' לגמרי) - מקדם אותנו בסדר אישי מדויק ומושגח לשלב הבא בחיים שלנו.

כל מה שחסר לנו כדי להגיע לשלוות נפש הוא 'להשקיט' את הקולות החיצוניים המלחיצים, ולהתמלא בסבלנות ואמונה שמשהו הרבה יותר גדול ופלאי עומד לקרות לנו, בצורה שיתכן שלא העלנו על דעתנו (למשל: מי חשב עד לפני כמה שבועות שצבא סוריה יושמד בכמה ימים...?)

זה המסר הגדול שאפשר ללמוד משביעי של פסח וקריעת הים: להיות הרבה יותר רגועים ומקשיבים לקול הפנימי הטהור שלנו, להתמלא ביותר סבלנות, אמונה וביטחון, ומתוך כך לצפות ולבקש שהקב"ה יביא – בדרכו שלו – גאולה וישועה הן לכל ענייני הפרט והן לגאולת הכלל.

וגם אם נראה לנו בעיניים אנושיות שאולי ישנם דברים שהם 'קשים כקריעת ים סוף', ואין לנו מושג איך והאם הם בכלל יקרו – יתברר בקרוב, בעז"ה, שהם 'קלים' בעיני הקב"ה, והוא עושה ויעשה נסים בלי גבול לפרט ולכלל. "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת".

שבת שלום ומבורך וחג כשר ושמח!

שמואל מינקוב, מאסטר נל"פ