top of page

להיות בהלימה (ויקהל-פקודי)

כמה פעמים התלהבנו וחלמנו חלומות, רצינו דברים, תיכננו תוכניות - ובפועל זה לא קרה...

איך הרגשנו אחרי ...? מאוכזבים, מתוסכלים, ועם ביקורת עצמית ששוב לא עמדנו במה שרצינו.


בעולם הנל"פ ישנו מושג שנקרא: "הלימה". דהיינו: מערכת אחת שמורכבת מכל מיני חלקים שעובדים יחד להשגת המטרה.

על פי מחקרים, בעיות הנפש יכולות לנבוע מחוסר הלימה פנימי: אדם חושב ורוצה משהו, הוא מדבר על זה שוב ושוב - ובפועל לא עושה כלום. זה גורם בנפש לתחושות לא נעימות של חוסר הלימה. משהו בתוכנו מרגיש לנו לא עובד...


לעומת זאת במצב של הלימה, כאשר כל המחשבות, הרצונות, הדיבורים והמעשים עובדים

יחד, אז אנחנו מרגישים מצוין, ופועלים עם אנרגיות כדי להגיע למטרות שלנו.


4 פרשות ארוכות בתורה מחנכות אותנו לדבר הזה:

פרשות תרומה ותצוה מדברות על עולם המחשבה, הרצון והדיבור. מתכננים את הכל לפרטי פרטים, אבל עדיין אין ביצוע.

בפרשות ויקהל ופקודי, כל הרעיונות הגדולים מגיעים לידי ביצוע מדויק. כל דבר נמצא בדיוק במקום בו הוא אמור להיות. התוכנית הגדולה יורדת לעולם המעשה.

רק בצורה כזו יכולה השכינה להופיע במשכן.


כל אחד מאיתנו יכול להיות במצב של הלימה אם יסכים להיות רציני עם עצמו: אני אדם חשוב, המטרה שלי היא חשובה עבורי, ולכן אני באמת מוכן להשקיע כדי שהיא תקרה, ולכן אני מתחייב בפני עצמי שמה שאני חושב ורוצה, ומה שאני אדבר עליו, יגיע בסוף גם לידי ביצוע.


מהם החלומות הגדולים שלכם?  מהן הדרכים המדויקות לפרטי פרטים שאתם יכולים לתכנן כדי שהם יקרו? בצורה כזו תזכו להשראת השכינה האישית שלכם, לחיים משמעותיים ומלאי סיפוק ואנרגיה, ולמימוש ההצלחות האישיות בעז"ה.


שבת שלום ומבורך וחודש טוב של גאולה וישועה: בניסן נגאלו ועתידים להיגאל !

שמואל מינקוב

מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם



2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

לחיות אחדותי (תצווה)

לכל אחד מאיתנו יש את הזמנים ה'טובים' שלו. בזמנים האלו אנחנו מרגישים 'על הגובה'. הכל זורם לנו, דברים מסתדרים כמו שרצינו, אנחנו מרגישים שאנחנו מתקדמים מבחינה רוחנית, אישית, כלכלית ועוד.  אלו הזמנים שהיי

אל תזלזלו בפרטים (תרומה)

מפתחי שיטת הנל"פ גילו שישנם סוגים שונים של טיפוסי אנשים. למשל: ישנם אנשים ש'רואים את התמונה הגדולה'. הם רואים את החזון, האידאליים ואת כל הדברים הגדולים. אבל את כל פרטי הפרטים בדרך לשם – הם משמיטים. לע

להיכנס לנעליים של השני (משפטים)

תשמעו סיפור פחות מוכר שקרה לפני כ 35 שנים: בחור ישיבה חרדי שעזב את חיי התורה עבר לתל אביב וחי שם במשך 4 שנים, בניתוק ממשפחתו. היה לו כישרון ציור והוא היה מצייר ציורים ומרוויח מעט כסף, ובנוסף הוא ניגן

bottom of page