top of page

לא לעצור באמצע (מקץ)

תארו לעצמכם שתומאס אדיסון היה מפסיק באמצע...

כידוע אדיסון ניסה לפחות 1000 פעמים עד שמצא את החומר המתאים שגרם לנורה להאיר. אם הוא היה מתייאש אחרי 100 פעמים – איפה היינו היום...?

לעולם לא עוצרים באמצע הענין. צריך להגיע לסוף, ואז מגלים למפרע איך כל הפרטים הסתדרו בדיוק במקום הנכון.


תארו לעצמכם שהסיפור של יוסף היה נעצר בסוף הפרשה הקודמת: האחים מכרו אותו, הוא נזרק לכלא בגלל אשת פוטיפר, וגם כשהוא פותר בצורה נכונה את חלום שר המשקים ומבקש שהוא יזכיר אותו לפרעה – שר המשקים פשוט שוכח ממנו... – כל זה תיאור היה יכול להיות תיאור עצוב וטרגי של אדם שהגורל מתעלל בו שוב ושוב.


זו אכן היה התפיסה של יוון העתיקה, שהשבוע חגגנו את הניצחון עליה: העולם לא מושגח ע"י הקב"ה, ולכן כוחות הטבע והאלילים מתעללים באנשים באופן שרירותי.  אלו היו חיים אומללים שכל מטרתם היא הישרדות ככל שניתן.

לעומת זאת היהדות מציגה הסתכלות חיים שונה בתכלית. יש השגחה פרטית על כל אדם ואדם, ואת הסיפור לא עוצרים באמצע, אלא מסתכלים על כל המכלול.


ואכן, בפרשה שלנו הסיפור ממשיך, ו'פתאום' שר המשקים נזכר ביוסף, ואחרי 12 שנות שעבוד - תוך זמן קצר הוא הופך לשליט מצרים ומולך עליה לאורך כ 80 שנה! 

הדבר המעניין הוא, שלכל אורך התהליך לא ראינו שיוסף מסתובב מתוסכל, עצבני וחסר סבלנות, ודורש שחרור 'עכשיו'. הוא מבין שיש מי שמוביל את התהליכים, גם אם באותו רגע נתון הוא עדיין לא מבין בדיוק איך.


הסיפור הזה מלמד מסר חשוב לחיים שלנו גם במציאות הנוכחית: אנחנו באמצע מלחמה. 70 ימי המלחמה הם חלק ממלחמת 75 השנה האחרונות, וגם זה חלק ממלחמה גדולה הרבה יותר שהיא מלחמת החזרה שלנו לארץ אחרי 2000 שנה, ובניית מדינה יהודית. 

לא עוצרים סיפור באמצע ומסיקים ממנו מסקנות. אנחנו כרגע רק באמצע הענין.  צריך שיעבור עוד זמן עד שנבין למפרע איך כל פרט היה מדויק ממש.


ולכן, מי שמתרגל להסתכל לעומקם של דברים, ויש לו סבלנות לתהליכי עומק (שיכולים לקרות גם מהר) -  מסתכל על המצב הנוכחי במבט שונה לגמרי: למרות כל הקושי - הוא מאמין, בוטח ורגוע. הוא יודע שבעז"ה, בוודאי מכל המציאות בה אנחנו נמצאים כרגע – עומד לצאת אור גדול. 


בעז"ה, אור נרות החנוכה ימשיך וילווה אותנו ויאיר בבחינת מוסיף והולך, וככל שהוא יאיר יותר – הרע ילך ויעלם, והרשעה כולה כעשן תכלה, וכל ממשלת זדון מכל סוג שהיא – תעבור מן הארץ.

'חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו'.



שבת שלום ומבורך!

שמואל מינקוב

מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם



3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

להיות 'אבן' (ויצא)

מה הדבר שיכול לעזור לנו להצליח במשימות ובמטרות שאנחנו מציבים לעצמנו? איך נוכל לשמור על יציבות וחוסן פנימי גם כשהמציאות מבחוץ תנסה לכופף...

לזוז מהמוכר (תולדות)

באחד ממאות הסטיקרים שהוציאו לזכר גיבורי המלחמה הנוכחית, ראיתי משפט: 'העולם הוא לא פייר – אבל הוא מדויק'. לפעמים אנחנו מרגישים שדברים...

להסתכל לעומק (חיי שרה)

2 אנשים מסתכלים על אותו מקום ועל אותה מציאות. בעיני אחד - זו מציאות סתמית, חסרת משמעות, ואולי אפילו מעצבנת, והוא רק מחכה להזדמנות להיפטר...

Comments


bottom of page