top of page

כמה קטן - ככה גדול ! (כי תבוא)

באחת הנסיעות צפונה דרך כביש הבקעה נכנסנו לאחד הישובים בו מגדלים אננס. אתם מגיעים למשתלה גדולה ונראה לכם שזה דבר פשוט לגדל את הפרי הזה..., ואז מתברר שלאננס אחד בודד צריך לחכות...שנתיים !!!

ואיזו התרגשות יש כאשר סוף סוף קוטפים אותו וטועמים משהו מתוק במיוחד.

פעם, כולנו היו חקלאיים, ויתכן שאדם שכל כך היה רגיל לקבל שפע מהעצים שלו, היה יכול לשכוח משהו מאד חשוב. ולכן אפילו אם בסך הכל צמחה תאנה אחת בחצר שלו. ואולי עוד רימון אחד... - מאותו הרגע הוא היה עושה מזה עסק שלם: לקשור חוט על הפרי, לשים אותו בסל מיוחד, לעלות לירושלים, לומר פסוקים, ולהקריב את הביכורים האלו. ומה היה בסל...? סה"כ תאנה אחת או רימון או אשכול ענבים.


מה הענין הגדול מדבר כל כך קטן?

התשובה היא עמוקה ונוגעת לכל אחד מאיתנו:

יש לנו נטיה טבעית בנפש לזלזל בדברים הקטנים. הם נראים לנו מובנים מאליהם. ממילא אנחנו לא מתפעלים מהם,ובוודאי שלא חושבים אפילו להודות עליהם. זה ברור שיש לנו בית, בני זוג, ילדים, מים זורמים, אוכל בשפע וכו' וכו' - זה פשוט... ורק אם נקבל איזה דבר מאד "גדול" ומיוחד, אז "נסכים" גם להודות עליו...


וזו טעות גדולה במושג שנקרא:"הכרת הטוב". צריך להתרגל לחפש את כל הטוב שמקיף אותנו כל יום וכל הזמן. ואחרי שמצאנו אותו, צריך להתרגל להגיד עליו תודה שוב ושוב.

אחד התרגילים הפשוטים והחשובים שאני נותן לאנשים שבאים אלי, ומרגישים שחסרים להם כל מיני דברים בחיים, - הוא פשוט להתחיל כל יום ברשימת "10 הדברים שאני מודה עליהם היום".

זה נשמע פשוט מידי, אבל ההשפעה המצטברת היא אדירה. אדם לומד לשים לב לטוב, לחפש אותו, ולהודות עליו.


זה נכון גם כלפי הטוב שאנחנו מקבלים מקב"ה, גם מאנשים אחרים, וגם כלפי הטוב שנמצא בתוכנו: לפעמים הטוב שלנו נראה בעינינו קטן ולא משמעותי...לא משהו שצריך להתייחס אליו - אבל גם כאן צריך "להביא ביכורים": לחפש את הטוב, לראות כמה הוא גדול ומקיף, ולהודות עליו שוב ושוב.


בדיוק את זה התורה רוצה לחנך אותנו: אל תזלזלו בשום תאנה (או אננס...) או מעשה טוב שעשיתם. תעשו מזה עסק גדול: תסמנו אותה, תעלו איתה לירושלים, ותרוממו את המתנה הכי קטנה שלכם - לפני מזבח ה'. באותו רגע תבינו שהדבר ה"קטן" הוא "גדול" בדיוק כמו הקרבת קורבנות יקרים, ואפשר וצריך להודות על ה"קטן" שבחיים שלנו בדיוק כמו על הדברים הגדולים.


שבת שלום ומבורך

שמואל מינקוב

מאמן אישי, מאסטר נל"פ


ואתם מוזמנים להיכנס לאתר החדש:

https://www.shmuelminkov.com


6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

לא לסכם - להתחבר (ניצבים-וילך)

כשמספרים סיפור לילדים, הדבר שהכי לא נעים להם, הוא כשעוצרים אותו באמצע... חשוב להם לדעת לאן כל הסיפור מוביל...הם יודעים שלא סתם קורים...

תתחילו לברך! (כי תבא)

שמתם לב פעם לחוויה הפנימית שלכם כאשר מישהו מברך אתכם באמת מכל הלב? שמתם לב כמה אתם מרגישים טוב, שמחים ומאושרים? מה המיוחד כל כך במילה הזו...

למחות את הקור! (כי תצא)

הפרשה שלנו מתחילה במלחמה ומסתיימת במלחמה...: "כי תצא למלחמה על אויבך" – "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל". עם ישראל נלחם בדרך אל הארץ ובתוכה...

Comments


bottom of page