העצים מדברים אמונה (בשלח)

הסתכלתם היום או אתמול על העצים...? שמתם לב למצב שלהם: בלי עלים, בלי פירות...נראים לא משהו בכלל...

ואתמול חגגנו להם את ראש השנה: ט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות!

אבל על מה בדיוק החגיגה...? האם לא עדיף לחגוג באביב כשהכל פורח, ויש פירות והכל נראה מצוין?

לפעמים נתקלים במציאות שנראית לנו מעצבנת, לא מוצלחת, עייפה, לא עומדת בציפיות שלנו...זה יכול להיות משהו שקשור לחיים הפרטיים של כל אחד מאיתנו, ובהקשר של העם שלנו, זה קשור לכל מה שקורה לנו בחודשים האחרונים.

המבט הראשוני הזה מוביל אותנו לבלבול, ספקות, ייאוש ואכזבה - כי אנחנו מצפים למשהו אחר... לאיזה פתרונות קסם... אבל לא רואים כרגע שום עתיד ירוק ומלבלב...

יכול להיות שככה הרגישו בני ישראל כשהיו ממש באמצע ההליכה בתוך ים סוף - כמו שנקרא בפרשת השבוע. מצד אחד הים כבר נבקע, אבל מצד שני הם הלכו בתוך מקום די מלחיץ ולא ברור, עם חומות של מים מימין ומשמאל, כשמצרים רודפים מאחורה, והם לא ראו שום אופק מקדימה...

והנה מתברר שלמרות מה שנראה לנו, חז"ל קבעו דווקא באמצע החורף את ט"ו בשבט, שחל בדרך כלל סמוך לשירת הים.

המסר הגדול לכולנו הוא להסכים ולהבין, שפעמים רבות מאד הראיה שלנו היא מוגבלת וחיצונית. מבחוץ יש שלכת וחורף, אבל מתחת לפני השטח קורים מהלכים אדירים: כל העצים מלאים כבר עכשיו באנרגיות פנימיות עם כל השפע של הצמיחה והפירות שעומדים לצמוח ממש עוד מעט. הכל נמצא כבר כאן ועכשיו. צריך רק עוד קצת סבלנות כדי לראות את זה.

גם בים סוף, גאולת עם ישראל היתה כבר ממש כאן ועכשיו. זמן קצר מאד עבר בין ההליכה בתוך המציאות הלא ברורה, ועד שמצרים נעלמו לגמרי מן העולם. כל מה שהיה צריך אז היו הרבה אמונה, ביטחון וסבלנות שזה תיכף יקרה.

אם העצים היו מדברים ואומרים לעצמם שאין סיכוי, והחורף הזה לעולם לא יגמר - הם באמת לא היו שורדים את החורף...אבל העצים 'מאמינים' ויודעים בצורה וודאית שאחרי החורף מגיע האביב.

"כי האדם עץ השדה" - גם אנחנו, למרות כל המצב שמסביב, צריכים לזכור שאנחנו בדרך אל האביב הכללי והפרטי. כל מה שצריך היום זה הרבה אמונה, ביטחון וסבלנות שזה תיכף יקרה בעז"ה. הגאולה נמצאת כאן ועכשיו, רק היא נעשית באופן נסתר, ולא בדיוק על פי השכל האנושי שלנו. וטוב שכך...                                      

צריך לחשוב ולדבר באופן מודע עם עצמנו ועם הילדים שלנו באופן חיובי, אופטימי, בוטח ומאמין, ולהתרחק מכל מחשבות של חולשה, ייאוש ופסימיות.  המחשבות והדיבורים הטובים האלו ישפיעו בהכרח לטובה - עלינו, על המשפחות שלנו, על כל הסביבה, ועל כל העם.

לע"נ אמי מורתי, אידה יהודית בת משה ז"ל.

שבת שלום ומבורך!

שמואל מינקוב

מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם