הענן שמעלינו (בהעלותך)

מסופר על אחד מגדולי האדמורים שהלך ביום שלג במורד ההר, ולמרות הקרח שהיה שם הוא לא החליק כמו שאר האנשים שהיו שם, אלא המשיך ללכת זקוף.

כששאלו אותו תלמידיו איך זה יכול להיות, הוא ענה להם: 'כשקשורים ללמעלה – לא נופלים למטה!'.

לפעמים ישנם תקופות ואירועים בחיים שאנחנו חושבים ומרגישים שאין לנו מושג מדוע אנחנו עוברים אותם. אלו יכולים להיות מצבים בהם ניסינו לעשות משהו וזה לא הסתדר: חשבנו לגור במקום מסוים ומצאנו את עצמנו במקום אחר, אנשים שחשבנו שניצור איתם קשר קרוב = וזה לא קרה, עסקים שרצינו להקים – והם לא התרוממו , ועוד ועוד.

התחושה הפשוטה היא שאולי פשוט היה לנו חוסר כישרון, חוסר ניסיון או חוסר מזל. ואם רק הם היו קיימים – כנראה שהיינו ממש מצליחים..., אבל מכיוון שלא זכינו למזל הזה – אנחנו 'תקועים' במצב הנוכחי שלנו...

כשעם ישראל הולך 40 שנה במדבר, ישנו סדר מדויק מתי הולכים, לאן הולכים, ומתי חונים: "עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ". ישנה השגחה מדויקת על כלל ישראל.

לפעמים עם ישראל חונה במקום מסוים רק יום אחד, לפעמים חודש,  ולפעמים 19 שנה.  

במפרשים כתוב שבכל מקום בו הם חנו, היה צורך ספציפי שהם יעברו דווקא דרכו, ויתעכבו בדיוק את כמות הזמן הנצרכת כדי לתקן את מה שצריך לתקן באותו המקום.

כלומר: שום הליכה ושום חניה לא קרו סתם. יש סיבה לכל דבר.

זה נכון גם בחיים שלנו. גם היום מלווה ענן ה' כל אחד ואחד מאיתנו בכל המסעות שלו בחיים. צריך רק להאמין כדי לראות אותו.

אז אולי במבט שטחי נראה לנו שהצלחות קורות לנו 'סתם', וגם עיכובים ועמידות במקום קורים לנו 'סתם'.

אבל האמת היא שכל דבר קורה בדיוק על פי דבר ה': גם הנסיעה קדימה וגם העיכוב במקום.

לכל נסיעה קדימה והצלחה, לכל מקום בו היינו, לכל אדם שפגשנו אי פעם בחיים שלנו – היתה סיבה מסוימת ומדויקת.

גם לכל עיכוב, לכל דבר שלא הצליח לנו, לכל אכזבה וחוסר הצלחה – גם להם היתה סיבה מדויקת מדוע הם היו צריכים לקרות לנו, לכמה זמן, ועד מתי.  אבל ברור שפעלנו ותיקנו את מה שהיינו צריכים לעשות - דווקא אנחנו ודווקא שם.

מי שמקשור ללמעלה – מבין שכל מה שקורה למטה, נעשה בסדר אלוקי מדויק, וממילא גם כשנראה שישנם הרבה 'מדרונות מחליקים' בחיים שלו, הוא איננו נופל ומחליק, אלא הוא שומר על יציבות ועוצמה פנימיים, כי הוא רואה את ענן ה' שמעליו, והוא מקושר אל ההשגחה האישית שלו.  

אדם שחי במבט כזה, חי בצורה בוטחת, רגועה וסבלנית.

הוא יודע שהוא צריך לפעול ולעשות ככל יכולתו, ועם זאת הוא יודע גם לשחרר אל מי שמנהיג ומוביל אותו אל ייעודו האמיתי.

וזה נכון כמובן גם באירועים הכלליים:

השגחת ה' עלינו כיום כעם ממשיכה: "עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ".

גם ההצלחות וגם העיכובים הם חלק מהסדר האלוקי שמוביל את כולנו בדיוק בתזמון הנכון, אל המקום הנכון.

אנחנו צריכים לעשות ככל יכולתנו בכל תחום, ועם זאת עלינו להיות במבט של סבלנות, אמונה וביטחון שהקב"ה הוא זה שמוביל אותנו בדיוק אל ייעודינו.

שבת שלום ומבורך!

שמואל מינקוב

מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם