אפשר גם מהר מאד (תזריע-מצורע)

לפעמים ישנם מצבים שנראה לנו שכדי לפתור אותם צריך תהליכים ארוכי טווח...

לדוגמא במצבים פרטיים: למצוא זוגיות, לעבוד על מידת הכעס, לרדת במשקל וכד'

ובמצבים יותר כלליים: שינוי בתודעה של העם, חיבור בין חלקי חברה שונים וכד'.

המשותף לכולם הוא שדי ברור לנו שזה אמור לקחת הרבה זמן עד שמשהו באמת יזוז...

בהפטרה של פרשת מצורע מסופר על אירוע שקרה בזמן הנביא אלישע: בזמן המלחמה עם ארם, היה מצב קשה של רעב כבד. והנה מבטיח אלישע שכבר מחר יהיה מחיר התבואה זול מאד.

היה שם עוזר של המלך ששמע את דברי הנביא, ולגלג עליהם, כיוון שלפי דעתו דבר כזה הוא בלתי אפשרי. לא יכול להיות מצב בו ביום אחד יתהפך המצב ממציאות של רעב כבד למציאות של שפע ושובע. אלישע שומע את לגלוגו ואומר: אתה תראה את הגאולה – אבל לא תהנה ממנה.

ואז מספר לנו התנ"ך, הקב"ה משמיע למחנה ארם קולות של סוסים וצבא, והם בטוחים שצבא ישראל מתקיף אותם בצבא גדול. מרוב בהלה, הם עוזבים את כל האוהלים עם כל הרכוש והאוכל שלהם ופשוט בורחים.

ארבעה אנשים מצורעים שהיו מחוץ לעיר מגלים שמחנה ארם ריק ויש בו שלל גדול, ורצים לספר לכל תושבי העיר.

כל אנשי ישראל הרעבים רצים במהירות ואוספים את כל השלל ואת כל האוכל, ובאותו היום מחיר התבואה אכן יורד כי יש שפע גדול של אוכל.

ומה היה סופו של אותו עוזר המלך המלגלג? הוא אכן שמע את בשורת השפע, אבל לא נהנה ממנה, כי העם דרס והרג אותו כשיצא בריצה אל מחנה ארם.

המסר אלינו: לא תמיד תהליכי גאולה חייבים לקחת הרבה זמן.

לפעמים גאולה יכולה לבוא בזמן קצר מאד: גם גאולה כללית וגם גאולה פרטית, בדרכים שלא היינו מעלים על דעתנו.

יש משפט ידוע: 'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה'.

שמעתי בשם אחד הרבנים, שבאותה מידה יש לומר: 'עם הנצח לא מפחד מדרך קצרה'.

אנחנו בתקופה מאד מיוחדת: יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות, ובקרוב גם יום ירושלים.

צריך לזכור שהמעבר ההיסטורי בין סיום השואה להכרזת העצמאות היה מהיר מאד, בצורה מפליאה ממש.

גם כל ההישגים שלנו כעם במשך 77 השנים האחרונות הם מפליאים ומהירים מאד בהקשר של עם שחוזר לעצמו ולארצו.

ובתוך כל זה, ישנם כאלו שלא מאמינים שתהליכים יכולים לקרות מהר. הם סקפטיים , ציניים, מיואשים וחסרי סבלנות. הם מנסים להכניס את כולם לאווירה שבה הם חיים, וחושבים שרק ההיגיון שלהם הוא הצודק...

אבל לעומתם, רוב רובו של העם הזה הם 'מאמינים בני מאמינים', והם יודעים שאנחנו ראויים גם לתהליכי גאולה מהירי טווח, לפעמים תוך ימים או שבועות.

בחודשים האחרונים זה כבר קורה מול עינינו, ובעז"ה ימשיך ויקרה בלי שנדע מראש איך בדיוק.

התפקיד שלנו הוא להיות אופטימיים, מאמינים, שמחים ובטוחים שלקב"ה ישנם דרכים להביא גאולה גם מהר מאד, בלי להתחשב רק בתהליכי תיקון ארוכי טווח.

הוא לא 'חייב' להביא גאולה רק אם כולם יחזרו בתשובה או רק במקרה שכולם יהיו חברים של כולם...

לפעמים הוא 'מדלג על ההרים', ועל כל חוקי הטבע וההיגיון האנושי, וגואל אותנו במהירות. 'ישועת ה' – כהרף עין'.

שבת שלום ומבורך !

שמואל מינקוב

מאסטר נל"פ, מדייק אנשים לעצמם